שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה - פסקדין

החלטה

מבוא

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופט ראמזי חדיד מיום 25.7.2013 בת"א 49231-04-12.

2.המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 12.1.2013 כהולכת רגל.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בתאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, וכדברי ב"כ המבקשת בפניי זו הסיבה העיקרית להגשת בקשת רשות ערעור זו. לטענת ב"כ המבקשת טעה בית המשפט קמא משלא התחשב במידה מספקת בעובדה זו משפסק למשיבה תשלום תכוף גבוה מבלי לנכות באופן מלא כספים שהגיעו או יגיעו למשיבה מן המוסד לביטוח לאומי.

4.לטענת ב"כ המבקשת נפסק למשיבה בהחלטה נשוא הבקשה תשלום תכוף גבוה מדי אשר לא הביא בחשבון תשלומים להם הייתה זכאית המשיבה, או תשלומים אשר בפועל קיבלה במועד מאוחר מן המוסד לביטוח לאומי משמיצתה זכויותיה והגישה התביעה הנדרשת לקבלת גמלת נכות מעבודה נטען כי על פי הצהרת בא כוחה בבית משפט זה המשיבה קיבלה ומקבלת סך חודשי של 2,300 ₪ כתגמול מן המוסד לביטוח לאומי לאחר שנקבעה לה דרגת נכות זמנית בשיעור 40% עקב נזקיה בתאונה הרלוונטית.

5.בקשת דחופה לעיכוב ביצוע החלטת כב' השופט קמא מיום 25.6.2013 נדחתה בהחלטת כב' השופטת הורביץ מיום 22.7.2013.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה וכן האזנתי לטענות הצדדים בדיון אשר קיימתי במעמד הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

7.במהלך הדיון בפני הוברר כי חלק מטרוניות ב"כ המבקשת בפניי הוסדר. הוברר כי המשיבה כן הגישה התביעות הנדרשות למוסד לביטוח לאומי נקבעה לה דרגת נכות זמנית והיא זכאית עקב כך לתשלום חודשי. כמו כן הוגשה על ידה בקשה להגדלת תשלום מכוח תקנה 18 אשר טרם הוכרעה. משכך אין עוד לבוא בטרוניה כנגד המשיבה שלא מיצתה זכויותיה ולא הגישה כל התביעות הנדרשות.

8.צודק ב"כ המשיבה בטיעוניו בפני כי עסקינן בבקשה לשנות החלטה אשר דנה בגובה תשלום תכוף שנפסק למשיבה. ב"כ המשיבה צודק כי בבקשה מבקשת המבקשת שערכאת הערעור תתערב בעניינים אשר הוכרעו על פי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וכי הלכה היא שככלל ערכאת הערעור תמנע מהתערבות בעניינים אלה. זאת בוודאי כשמדובר בהחלטה אשר ניתנה תוך הפעלת שיקול דעת סביר. על פי ההלכה הפסוקה תמנע ערכאת הערעור מהתערבות בהחלטות מעין אלו גם אם דעתה שונה ולו הייתה היא דנה בעניין כערכאה ראשונה הייתה התוצאה אליה היא מגיעה שונה.

9.יש לזכור כי ההחלטה נשוא הבקשה דנן הינה החלטה לפסיקת תשלום תכוף שהוא סעד מיידי וזמני שקביעתו שמורה לערכאה דיונית. לערכאה זו ניתן שיקול דעת רחב באומדן שיעורו של התשלום התכוף על סמך ראיות שהובאו בפניה.

ראה לעניין זה:

רע"א 11006/08 ולדימיר טריגוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, החלטת כב' המשנה לנשיאה א. רבלין מיום 15.2.2009.

10.עיינתי בהחלטת בית המשפט קמא ואני סבורה כי היא סבירה ומנומקת והגם נפסקו בה סכומים גבוהים על סמך הנחות עתידיות בנוגע למצבה של המבקשת, אין מקום להתערב בה.

לא מצאתי כי מדובר בהחלטה הלוקה בפגמים קיצוניים המצדיקים התערבות.

11.אציין כי החלטת בית המשפט קבעה סכום מוגדר לכיסוי הוצאות המחייה של המשיבה אשר נופל מסכום הכנסתה עובר לתאונה הרלוונטית וסכום זה הינו סביר בעיני. לטעמי מדובר בסכום נכון גם בהתחשב בעובדה שמאז מתן ההחלטה מיצתה התובעת זכויותיה במוסד לביטוח לאומי והיא זכאית להכנסה נוספת. לאור אופן החישוב שערך בית המשפט קמא וקביעת הסכום הנדרש למחיית המשיבה, הוצאות הטיפולים להם היא נזקקת בגין נזקיה אין מקום לטרוניה בדבר אי ביצוע ניכויים נדרשים.

12.בהתחשב באמור בהחלטה של בית המשפט קמא בהתחשב בצורך של המשיבה בגין הפגיעה הגופנית עקב התאונה בעזרת הזולת, וטיפולים ובהתחשב במהות הפגיעה ובמיהות הנפגעת אני סבורה כי הסכומים שפסק בית המשפט בהחלטתו סבירים ועונים נכונה לצרכיה הנוכחים של המשיבה.

פסיקת בית המשפט קמא אשר צפתה פני עתיד גם ייתרה הגשת בקשות נוספות לתשלומים תכופים. זאת משום שעסקינן בהחלטה סבירה ובהתחשב בעובדה שמאז החלטת בית המשפט קמא מקבלת המשיבה תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי.

13.טענות ב"כ המבקשת באשר לצורך לבצע ניכויים של כספים שקיבלה ומקבלת המשיבה מהמוסד לביטוח לאומי למרות שאלו לא היו יודעים במועד מתן ההחלטה בבית המשפט קמא ישמעו במהלך בירור התביעה לגופה.

היה וימצא בהם ממש יבוצע הניכוי הנדרש ואין מקום כבר בשלב זה רק בשל טענה זו להעתר לבקשת המבקשת. זאת בוודאי בהתחשב בעובדה כי התשלום התכוף נפסק פעם אחת ומאז לא היה צורך בהגשת בקשות נוספות.